טיפול בפריקות פיקה והמנגנון המיישר של הברך

טיפול בפריקות פיקה והמנגנון המיישר של הברך

מעודכן לתאריך: אפריל 30, 2026

תוכן עניינים

כאשר הפיקה יוצאת ממקומה בפתאומיות חשים כאב חד ולעיתים קיים קושי ליישר את הברך או לעמוד על הרגל. פריקת פיקה היא פציעה שכיחה בקרב צעירים, ספורטאים ונערות עם גמישות יתר. מעבר לכאב המיידי, היא עלולה להוביל לפריקות חוזרות ולנזק לסחוס במפרק הברך.

פריקת פיקה היא מצב שבו עצם הפיקה יוצאת מהמסילה האנטומית שלה בקדמת הברך, בדרך כלל לכיוון החיצוני. הפריקה יכולה להיגרם מטראומה, מבנה אנטומי פתולוגי של הברך או חולשה של הרקמות המייצבות. לאחר פריקה ראשונה הסיכון לפריקות חוזרות עולה, ולעיתים נדרש טיפול כירורגי לייצוב הפיקה.

טיפול בפריקת פיקה בברך

טיפול בפריקת פיקה – מידע מהיר למטופל

עזרה ראשונה לאחר פריקה

  1. קיבוע הפיקה והפחתת תנועה
  2. קירור מקומי להפחתת נפיחות
  3. פנייה בהקדם לבדיקה אורתופדית
  • טיפול שמרני: כ-6-12 שבועות
  • לאחר ניתוח: חזרה הדרגתית לספורט תוך כ-4-6 חודשים
  • שחזור רצועת ה-MPFL המייצבת את הפיקה
  • או תיקון מבני של ציר התנועה של הפיקה במקרים מורכבים

רק לאחר שיקום מלא וחזרה של כוח ויציבות הברך.

מהי הפיקה?

פיקת הברך היא עצם ססמואידית, כלומר עצם השקועה בתוך גיד. היא מהווה חלק מרכזי במנגנון המיישר של הברך ומאפשרת לשריר הארבע-ראשי ליישר את הרגל ביעילות.

הפיקה נעה בתוך מסילה גרמית בקדמת עצם הירך הנקראת  Trochlear Groove (המסילה הטרוכלארית). כאשר היא יוצאת ממסילה זו, מתרחשת פריקת פיקה.

מה קורה בזמן פריקת פיקה?

במהלך הפריקה, הפיקה מחליקה בדרך כלל לכיוון החיצוני של הברך. מצב זה גורם לכאב חד ולעיתים גם לעיוות נראה לעין במפרק. לעיתים הפיקה חוזרת למקומה מעצמה, אך לעיתים יש צורך בהחזרה ידנית.

פריקת פיקה בברך

פריקת פיקה מלאה לעומת תת-פריקה

פריקה מלאה
הפיקה יוצאת לחלוטין מהמסילה ןלעיתים דרושה עזרה חיצונית בהחזרה למקום.

תת-פריקה (Subluxation)
הפיקה מחליקה חלקית מחוץ למסילה אך חוזרת למקומה באופן ספונטני.

טיפול בפריקת פיקה – שמרני או ניתוחי

הטיפול נקבע לפי מספר גורמים: גיל המטופל/ת, מבנה הברך והאם מדובר בפריקה ראשונה או חוזרת.

טיפול לאחר פריקה ראשונה

בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא שמרני וכולל:

  • שימוש בשרוול או סד לייצוב הפיקה
  • מנוחה והפחתת עומס
  • פיזיותרפיה לחיזוק השרירים המייצבים

האם פריקת פיקה מחייבת ניתוח בפעם הראשונה?

ברוב המקרים לא. עם זאת, אם קיימת פגיעה בסחוס או במבנים נוספים בברך, ייתכן צורך בניתוח.

חשוב להפריד בין פריקה טראומטית על רקע חבלתי אשר לרוב מופיעה עם פגיעות נוספות, לבין פריקה לא טראומטית הנגרמת מגמישות יתר/מבנה פתולוגי ויכולה להיגרם גם בתנועה שגרתית. פגיעה זו בדרך כלל יכולה להיות מטופלת באופן שמרני בשלב ראשון ואינה דורשת התערבות ניתוחית.

ניהול סיכונים – מה קורה לאחר פריקה שנייה?

הסיכון לפריקות חוזרות עולה משמעותית לאחר פריקה נוספת. במקרים אלו ניתוח לייצוב הפיקה עשוי למנוע נזק נוסף למפרק.

סד לייצוב פיקת הברך

מבנה הברך וגורמי סיכון לפריקה חוזרת

אחד הגורמים החשובים לפריקות חוזרות הוא מבנה אנטומי של הברך.

Trochlear Dysplasia – כאשר המסילה של הפיקה שטוחה

במצב תקין, המסילה של הפיקה (שקע הפיקה) בעצם הירך עמוקה ומייצבת את תנועתה. כאשר המסילה שטוחה או לא מפותחת, הפיקה יכולה להחליק החוצה בקלות. מצב זה נקרא Trochlear Dysplasia (דיספלזיה של הטרוכלאה) והוא אחד הגורמים המרכזיים לפריקות חוזרות.

גורמי סיכון נוספים לפריקת פיקה

גורמים אפשריים כוללים:

  • גמישות יתר של הרצועות
  • מבנה ברך מסוג Valgus (ברכיים בצורת X)
  • חולשה של שרירי הירך
  • טראומה ספורטיבית
  • פציעות קודמות בברך

מדוע פריקת פיקה נפוצה יותר אצל נערות וצעירות?

נשים צעירות נוטות להיות בעלות זווית מוגברת בין כיוון פעולת הגיד הארבע-ראשי וגיד הפיקה, ובעלות גמישות יתר של הרצועות. שילוב זה מגדיל את הסיכון לסטייה של הפיקה מהמסילה.

תסמינים אופייניים לפריקת פיקה

התסמינים מופיעים לרוב באופן פתאומי לאחר תנועה חדה או חבלה.

הסימנים המיידיים

  • כאב חד בברך
  • קושי ביישור הרגל
  • עיוות או סטייה של הפיקה
  • נפיחות משמעותית במפרק

תסמינים לפי סוג הפריקה

מצב

מה קורה בברך

סימנים אופייניים

טיפול

תת פריקה (Subluxation)

הפיקה מחליקה חלקית מהמסילה

תחושת קפיצה, חוסר יציבות

פיזיותרפיה וחיזוק שרירים

פריקת פיקה מלאה

הפיקה יוצאת לחלוטין מהמסילה

כאב חד, עיוות בברך

החזרה למקום ולעיתים קיבוע

פריקות חוזרות

הפיקה יוצאת שוב ושוב

חוסר יציבות כרוני

לעיתים ניתוח MPFL

מהם הסימנים לקרע ברצועת MPFL?

רצועת ה MPFL (Medial Patellofemoral Ligament) היא הרצועה המרכזית המייצבת את הפיקה ומונעת ממנה לברוח החוצה.

קרע ברצועה יכול להתבטא ב:

  • תחושת חוסר יציבות 
  • כאב בצד הפנימי של הברך
  • פריקות חוזרות של הפיקה

אבחון פריקת פיקה

האבחון מבוסס על שילוב של בדיקה קלינית ובדיקות דימות.

בדיקה קלינית

האורתופד בוחן את יציבות הפיקה, את טווח התנועה ואת מנגנון הפציעה בהליכה, עמידה, ישיבה ושכיבה.

בדיקות דימות

במקרים רבים מבוצעות בדיקות נוספות:

  • צילום רנטגן – לבדיקת מבנה העצמות
  • CT – להערכת המבנה הגרמי וזווית הברך
  • MRI – לזיהוי קרע ברצועות או פגיעה בסחוס

אבחנה מבדלת – פריקת פיקה או קרע ב-ACL?

לעיתים מטופלים מתארים תחושת ״קפיצה״ בברך או קריסה בזמן פעילות. תיאור זה יכול להופיע גם בקרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL), ולכן חשוב לבצע בדיקה אורתופדית מדויקת.

הניתוחים לייצוב הפיקה

כאשר הפריקות חוזרות או כאשר קיימת בעיה מבנית, ניתן לשקול טיפול כירורגי.

שחזור רצועת MPFL

זהו הטיפול המרכזי למניעת פריקות חוזרות.

רצועת ה-MPFL (medial patellofemoral ligament) היא הרצועה המייצבת העיקרית של הפיקה בזמן התנועה ולרוב הראשונה להיפגע בזמן פריקה. במהלך הניתוח משחזרים את הרצועה המייצבת באמצעות שתל עצמי של המטופל או שתל מתורם. הרצועה החדשה מחזירה את היציבות לפיקה ומונעת את תנועתה החוצה.

שחזור רצועת ה mpfl

ניתוח TTO – הזזת בליטת עצם השוק

במקרים מסוימים יש צורך לתקן את זווית המשיכה של הפיקה.

ניתוח Tibial Tubercle Osteotomy (בעברית: אוסטאוטומיה של גבשושית השוק) כולל הזזה של בליטת העצם אליה מתחבר גיד הפיקה, וכך משנים את ציר התנועה של הברך.

ארתרוסקופיה לניקוי גופים חופשיים

במקרים של נזק סחוסי ניתן לבצע ניתוח זעיר פולשני להוצאת שברי סחוס או לקיבועם.

טרוכליאופלסטיה

ניתוח להעמקת ״שקע הפיקה״ בו נעה הפיקה. בזמן הניתוח מבצעים שיוף של בליטת העצם המונעת כניסה של הפיקה אל תוך הטרוכליאה (שקע הפיקה), הרמה של הסחוס המפרקי, העמקת השקע וקיבוע הסחוס חזרה למקום. 

הניתוח יכול להתבצע בצורה פתוחה או ארתרוסקופית – זעיר פולשנית.

ד״ר עצמון הוא מחלוצי ניתוח הטרוכליאופלסטיה בגישה זעיר פולשנית.

ניתוח משולב

במקרים רבים נדרש שילוב של מספר ניתוחים כדי להגיע לייצוב הנכון של הפיקה.

מהלך הניתוח לייצוב הפיקה – שלב אחרי שלב

  1. בדיקה של יציבות הפיקה תחת הרדמה
  2. ביצוע ארתרוסקופיה וסקירה של הברך באמצעות מצלמה לזיהוי פתולוגיות שונות
  3. החלטה על סוג הניתוח הנדרש כמפורט לעיל
  4. בדיקת יציבות הפיקה לפני סיום הניתוח

נזק לסחוס בעקבות פריקת פיקה

פריקת פיקה אינה פגיעה ברצועה בלבד. במקרים רבים נגרם גם נזק למשטח הסחוס במפרק.

פגיעה אוסטיאוכונדרלית

בזמן הפריקה עלול להישבר חלק קטן של סחוס או עצם מהפיקה או מעצם הירך. חלקים אלו יכולים להישאר בתוך המפרק כגופים חופשיים (Loose Bodies).

מדוע חשוב לאבחן זאת מוקדם?

גופים חופשיים בתוך הברך עלולים לגרום לכאב, לנעילת המפרק ולשחיקה מוקדמת של הסחוס. לעיתים יש צורך בניתוח ארתרוסקופי להוצאתם או לקיבועם.

שיקום לאחר פריקת פיקה או ניתוח

שיקום נכון הוא חלק מרכזי בהצלחת הטיפול.

שלבי השיקום

  • קיבוע הברך בשבועות הראשונים
  • חזרה הדרגתית לטווח תנועה
  • חיזוק שרירי הירך

תרגילים לחיזוק שריר ה-VMO

שריר Vastus Medialis Oblique מסייע בייצוב הפיקה ומפחית את הסיכון לפריקות חוזרות.

חיזוק שרירי האגן והירך

חיזוק שרירי ה-Quadriceps ו-Hip Abductors מסייע למנוע קריסה פנימית של הברך בזמן הליכה וריצה.

למידע נוסף אודות הליך ההחלמה, קראו את פרוטוקולי השיקום לאחר ניתוחי ברך.

חזרה לפעילות ספורטיבית

חזרה לספורט מתבצעת רק לאחר שיקום מלא.

מתי ניתן לחזור לפעילות מלאה?

רק לאחר מעבר מבחני כוח ויציבות של הברך.

זמן החלמה לאחר ניתוח לייצוב פיקה

בדרך כלל ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה תוך כ-4-6 חודשים.

פריקת פיקה ופרופיל צבאי – האם ניתן לחזור לשירות קרבי?

פציעה זו עשויה להשפיע על הפרופיל הרפואי.

במקרים של פריקות חוזרות או חוסר יציבות משמעותי, ייתכן שינוי בפרופיל הצבאי. חזרה ללוחמה או פעילות פיזית אינטנסיבית תלויה ביציבות הברך לאחר שיקום.

מתי כדאי לפנות למומחה ברך?

אם חוויתם פריקת פיקה, נפיחות משמעותית בברך או תחושת חוסר יציבות בזמן הליכה או ריצה, מומלץ לפנות להערכה אורתופדית. אבחון מוקדם יכול למנוע פריקות חוזרות ונזק מצטבר לסחוס.

שאלות נפוצות על פריקת פיקה בברך

מה ההבדל בין פריקת פיקה מלאה לתת-פריקה (Subluxation)?

בפריקת פיקה מלאה עצם הפיקה יוצאת לחלוטין מהמסילה שלה בקדמת הברך ולעיתים נשארת מחוץ למקומה עד החזרה ידנית. בתת-פריקה הפיקה מחליקה חלקית החוצה אך חוזרת למקומה באופן ספונטני וגורמת לרוב לתחושת חוסר יציבות.

לעיתים הפיקה חוזרת למקומה באופן ספונטני כאשר הברך מיושרת. עם זאת, אם היא נשארת מחוץ למסילה אין לנסות להחזיר אותה לבד. מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כדי למנוע נזק נוסף לרצועות או לסחוס.

קרע ברצועת MPFL, הרצועה המייצבת המרכזית של הפיקה, מתבטא לרוב בכאב בצד הפנימי של הברך, נפיחות ותחושת חוסר יציבות לאחר פריקת פיקה. לעיתים מופיעות פריקות חוזרות או תחושה שהפיקה "בורחת" בזמן פעילות.

פריקת פיקה נפוצה יותר אצל נערות בשל שילוב של גורמים אנטומיים, כגון זווית Q גדולה יותר של הברך וגמישות יתר של הרצועות. גורמים אלו יכולים להגדיל את הנטייה של הפיקה לסטות החוצה מהמסילה.

ברוב המקרים פריקת פיקה ראשונה מטופלת בגישה שמרנית הכוללת קיבוע זמני ופיזיותרפיה לחיזוק השרירים המייצבים של הברך. ניתוח נשקל כאשר קיימות פריקות חוזרות, חוסר יציבות משמעותי או פגיעה בסחוס.

בניתוח שחזור MPFL משחזרים את הרצועה המייצבת את הפיקה באמצעות שתל. הרצועה החדשה מחזירה את היציבות בצד הפנימי של הברך ומונעת מהפיקה לסטות החוצה בזמן תנועה או פעילות ספורטיבית.

ניתוח TTT מבוצע כאשר קיימת בעיה מבנית בציר הפיקה. בניתוח מזיזים את נקודת החיבור של גיד הפיקה בעצם השוק כדי לשפר את יישור הברך ולהפחית את הסיכון לפריקות חוזרות.

זמן ההחלמה משתנה לפי חומרת הפציעה וסוג הטיפול. לאחר טיפול שמרני ניתן לחזור לפעילות תוך כ-6 עד 12 שבועות. לאחר ניתוח לייצוב הפיקה חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית מתאפשרת בדרך כלל לאחר 4-6 חודשים.

כן, ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר שיקום מתאים. החזרה מתבצעת בהדרגה לאחר חיזוק שרירי הירך והאגן ושיפור יציבות הברך, ולעיתים רק לאחר מעבר מבחני כוח ותפקוד.

פריקת פיקה בודדת אינה תמיד גורמת לשינוי בפרופיל הצבאי. עם זאת, פריקות חוזרות או חוסר יציבות משמעותי בברך עלולים להשפיע על כשירות לשירות קרבי ולהוביל להתאמת פרופיל בהתאם להערכה רפואית.

לא תמיד. קרעים קטנים או ניווניים יכולים להשתפר עם טיפול שמרני. אצל ספורטאים צעירים או במקרים של נעילה וחוסר יציבות, לרוב מומלץ טיפול ניתוחי כדי לשמור על תפקוד הברך.

סיכום

פריקת פיקה היא פציעה שכיחה העלולה לגרום לכאב משמעותי ולחוסר יציבות בברך. בעוד שבמקרים רבים ניתן לטפל בפריקה ראשונה באופן שמרני, פריקות חוזרות או פגיעה במבנים נוספים במפרק עשויות לדרוש טיפול ניתוחי לייצוב הפיקה.

אבחון מדויק וטיפול מוקדם יכולים להפחית את הסיכון לפריקות חוזרות ולשמור על בריאות מפרק הברך לאורך זמן.

ד״ר רן עצמון

מומחה בכירורגיה אורתופדית | אורתופד ספורט | מנתח ירכיים וברכיים

מומחה בכיר לאורתופדיית ספורט וניתוחים משמרי מפרק. ד"ר עצמון מנהל את שירות יחידת הספורט בבי"ח "אסותא" אשדוד ומביא עמו ניסיון בינלאומי עשיר מצוותי הרפואה של ה-San Francisco 49ers ואוניברסיטת סטנפורד. לצד עבודתו הקלינית, הוא משמש כמזכיר חברת הברך הישראלית ופרסם עשרות מחקרים בכתבי עת רפואיים מובילים. מתמחה באבחון וטיפול זעיר-פולשני בפציעות מפרקים, גידים ושרירים, ובמתן חוות דעת רפואיות.

לתיאום ייעוץ פרטי ובירור החזרים מול חברות הביטוח >